.jpg)
הלמוט ניוטון ואני
את עבודותיו של הלמוט ניוטון אני מכירה המון שנים. לא זוכרת איפה נחשפתי לעבודות שלו, אבל אני זוכרת שמהרגע הראשון הן הילכו עלי קסם - הנשים החזקות שהוא צילם, שנראו לי נשיות וגבריות מאוד בו זמנית, יחד עם הפריימים הגדושים במיניות כמעט פורנוגרפית, העיפו לי את המוח. מצד אחד זה היה צילום מאוד בוטה, שבעט בכל המוסכמות. מצד שני, כל המגזינים והמותגים רצו לעבוד עם הלמוט.
בשביל לצלם בסגנון של הלמוט ניוטון, צריך דוגמנית שהיא לא פחות מאמזונה - גבוהה, חזקה, עוצמתית. כשליקה אמרה לי שבא לה להצטלם במקטורן גברי, ישר עלו לי בראש שתי הדמויות הנשיות שמציתות סיגריה זו לזו, כשאחת מהן לבושה במקטורן גברי והשניה בחליפה נשית וסקסית. הכל הסתדר לי בראש, וליקה הייתה לגמרי בעניין. נשאר רק למצוא לוקיישן.
על הלוקיישן הנבחר לא ארחיב, כיון שמדובר במקום שהשמועה עליו עוברת מפה לאוזן, וזה לא מתפקידי לפרסם אותו, אלא בתמונות. רק אספר שראיתי אותו בתמונה של מישהי ויצאתי למשימת בילוש שהובילה אותי למבנה עתיק ומתפורר בן 250 שנה. בשעות מסויימות יש שם אור שאפשר רק לחלום עליו.
התייצבנו לצילום בשעת בוקר מוקדמת. עד שהגיע האור הנכון, ארגנו את הפריים, התלבשנו ופתרנו בעיות קטנות. כשהשמש הציצה מבין הבניינים השכנים ושטפה את החלל היפיפה באור קסום, היינו מוכנות לצלם. מאותו רגע, זו היתה חגיגה של אור ושכרון חושים. הכל היה כל-כך יפה, גם אנחנו :))
אחרי שהיינו מרוצות משחזור הפריים שלשמו התכנסנו, המשכנו לצילומים נוספים בהשראת ניוטון. אחד הדברים שאני אוהבת בצילומים שלו הוא שהם נשארים לא פתורים. יש סיפור, אבל לא ברור מה הצלם רוצה לומר דרכו, הכל נשאר תלוי באויר, לא מפוענח, מסתורי. אההה....וסקסי כמובן.
כשגררנו את האמבטיה הנהדרת לחלון, עלה לי בראש דימוי מצמרר שהולך איתי כבר המון שנים. איפשהו בשנות ה 90, דווח בחדשות על צעירה נעדרת שלא חזרה לביתה בערב חורפי, אחרי משמרת מלצרות בת״א. בתום חיפושים נרחבים אותרה הבחורה ללא רוח חיים בתוך מכוניתה, שכנראה סטתה ממסלולה וטבעה בתעלת איילון שהיתה מוצפת במי גשמים. הצילום הקשה של חילוץ הרכב זכור לי עד היום - המכונית תלויה על וו מנוף, כששתי רגליים - רגלי אישה במגפונים, מציצות מהחלון. לצערי לא הצלחתי למצוא את הצילום ולאתר את שמה של הבחורה, עליה השלום. אבל משהו בצילום המצמרר הזה הולך איתי כבר שנים - יש בו שילוב נוראי של טרגדיה, יחד עם אסתטיקה ואלגנטיות. אני זוכרת את צילום מופיע בעמוד הראשון של העיתון (טרום ימי האינטרנט), ואותי מזועזעת, אך נמשכת להביט בו שוב ושוב.
יש ז׳אנר בצילום שנקרא פוטו-שוק. אלו צילומים, שאינם יפים במיוחד, אך יש בהם משהו מחריד ומושך בו זמנית. כזה בדיוק היה הצילום הזה, ואין לי ספק שהיום, בעידן ה PC לא היו מפרסמים אותו כלל.
הרגליים שביצבצו מהמכונית בתמונה המחרידה , התגלגלו לאמבטיה המפוארת, ואישה מבולבלת מתבוננת בהן.
בעוד השמש עושה את מסלולה המשכנו לעוד ועוד צילומים, שחלקם הקטן מופיע פה. הפסקנו כשהשמש נעלמה.
כצלמת, אני זוכרת דימויים יותר מאשר שמות של אנשים או אירועים. יום הצילום הזה הזכיר לי את כוחו האדיר של הצילום על התודעה שלנו. איך דימויים נחרטים לנו בזכרון ונולדים מחדש בהקשרם החדש ואיך היצירה מושפעת מהחיים, והחיים הם יצירה אחת גדולה.
תודה שקראתם.ן
אם בא לכם.ן, ספרו לי על צילום שלא יוצא לכם.ן מהראש, כבר שנים.
למעבר לאתר האמנות שלי (זהירות! עירום :)
לצפיה בטריילר לסרט HELMUT NEWTON: THE BAD AND THE BEAUTIFUL
לצפיה בסרט המלא HELMUT NEWTON: THE BAD AND THE BEAUTIFUL
